אולי הבעיה היא בכלל לא במספרים
הילד שלכם קורא את השאלה בקול. פעם אחת, פעמיים. ואז מניח את העיפרון ואומר: “אני לא מבין מה הם רוצים.”
אתם מסבירים. הוא מבין מיד. פותר נכון. ואתם שואלים את עצמכם: איך יכול להיות שהוא מסוגל לפתור, אבל לא מצליח להבין את השאלה לבד?
התשובה לא נמצאת במתמטיקה. היא נמצאת בשפה.
מתמטיקה, בניגוד למה שרוב ההורים חושבים, היא לא רק עולם של מספרים. היא עולם של שפה. כדי לפתור בעיה מילולית, הילד צריך לפענח טקסט, להבין רצף, לזהות מה נשאל, לתרגם מילים לפעולה ולשמור את כל זה בזיכרון בזמן שהוא מחשב. כל שלב מהשלבים האלה הוא שפתי לחלוטין.
מה אומר המחקר?
מחקרים בתחום לקויות הלמידה מראים שקשיים שפתיים וקשיים במתמטיקה מופיעים יחד הרבה יותר ממה שמצפים. מחקר שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה חינוכית מצא שילדים עם קשיי שפה מציגים גם ביצועים נמוכים יותר במתמטיקה, ושחלק ניכר מהפער המתמטי שלהם נובע מקיבולת נמוכה של זיכרון עבודה מילולי, כלומר הקושי לשמור מידע שפתי בזמן שעושים איתו משהו.
מחקר נוסף שבדק ילדים עם הפרעת שפה התפתחותית מצא שהם מציגים ידע מתמטי נמוך יותר הן בחישוב והן בהבנת מושגים, וכי הפערים בזיכרון העבודה המילולי הסבירו חלק משמעותי מהביצועים הנמוכים שלהם בחשבון. לא חוסר יכולת מתמטית. קושי שפתי שמשפיע על הדרך שבה הם מעבדים את המידע.
למה זה קורה?
כשילד קורא בעיה מילולית, המוח שלו עושה שני דברים בו זמנית. הוא מנסה להבין את השפה, ובמקביל מנסה לזכור את הנתונים ולחשב. כשהעיבוד השפתי לא זורם בקלות, הוא בולע את רוב הקיבולת. לא נשאר מקום לחשבון עצמו.
זה לא אומר שהילד לא מסוגל. זה אומר שהמשאבים שלו הולכים למקום הלא נכון. כשמישהו מסביר לו את השאלה בעל פה, הוא פתאום מסוגל. לא כי “הבין סוף סוף”, אלא כי עומס השפה הוסר ממנו, והמוח שלו יכול לעשות את מה שהוא יודע לעשות.
איפה בדיוק הקושי מתבטא?
כדי שתוכלו לזהות את זה בעצמכם, אלה המקומות שבהם הקשר בין שפה למתמטיקה מתגלה בצורה הברורה ביותר.
מילות יחס ומושגי השוואה. “יותר מ”, “פחות מ”, “לפני”, “אחרי”, “פי שניים”, “ההפרש בין”. אלה מילים שפתיות לכל דבר. ילד שמתקשה לעבד אותן יתבלבל בבעיות מילוליות, לא כי הוא לא יודע לחסר, אלא כי המילים לא מתורגמות אצלו לפעולה.
עיבוד הוראות מרובות שלבים. “קרא את הנתונים, סמן מה נשאל, כתוב את הפעולה ואז חשב.” עד שהוא מגיע לשלב השלישי, הראשון כבר נעלם. זיכרון עבודה שפתי חלש משפיע ישירות על היכולת לעקוב אחרי תהליך בעל כמה שלבים.
בעיה מילולית לעומת תרגיל. “17 פחות 9” הוא פותר בקלות. “לרון היו 17 קלפים, הוא נתן ל-9 חברים קלף אחד כל אחד, כמה קלפים נשארו לו?” הוא נתקע. אותה פעולה, אבל עכשיו עטופה בשפה. הפער הזה בין תרגיל לבעיה מילולית הוא אחד הסימנים הבולטים ביותר לקושי שפתי שמשפיע על המתמטיקה.
הסבר בעל פה לעומת קריאה עצמאית. כשמסבירים לו בעל פה, הוא מבין ופותר נכון. כשהוא קורא לבד, הוא תקוע. הסיבה היא שהסבר בעל פה מוריד מהילד את עומס פענוח הטקסט ומאפשר לו להתרכז בחשיבה המתמטית עצמה.
כיצד עובדים על זה בורבאלי?
רוב המקומות שרואים ילד שמתקשה במתמטיקה נותנים לו יותר תרגול בחשבון. אצלנו מתחילים שלב אחד לפני.
אני בתאל אביצרור, קלינאית תקשורת ומייסדת המרכז. הרקע הקליני שלי הוא זה שגורם לנו לשאול שאלה אחרת לגמרי כשילד מגיע אלינו עם קושי במתמטיקה. לא “מה הוא לא יודע לחשב?” אלא “איפה בדיוק שרשרת ההבנה נשברת?”
לפעמים התשובה היא שפתית לחלוטין. ולפעמים, ברגע שמחזקים את הכלים השפתיים, המתמטיקה מתחילה לזרום מעצמה.
כל תלמיד מתחיל בבדיקת רמה שמאפשרת לנו לדייק את נקודת ההתחלה שלו, לא לפי גיל ולא לפי כיתה, אלא לפי המקום שבו הוא באמת נמצא. משם בונים מסלול שמתאים לאופן שבו המוח שלו עובד. הלמידה מתקיימת בקבוצות קטנות, עד 6 תלמידים במתמטיקה ועד 10 באנגלית, כדי שכל ילד יקבל את תשומת הלב שמאפשרת לאמת לצוף ולא להסתתר מאחורי הקושי.
המרכז פועל בפרדס חנה-כרכור ובחריש, ומציע מענה בתחומי המתמטיקה לכיתות ב’ עד י’, האנגלית מגיל גן ועד תיכון והוראה מתקנת.
לסיכום
ילד שמתקשה במתמטיקה לא בהכרח מתקשה בחשבון. לפעמים הוא מתקשה בשפה שעוטפת את החשבון. כשמזהים את ההבדל הזה בזמן, הכל משתנה. הילד לא צריך להתאמץ יותר, הוא צריך לקבל כלים שמתאימים לאופן שבו המוח שלו עובד. וכשזה קורה, גם המתמטיקה מתחילה להרגיש אחרת.
